×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא עבודה זרה ח׳.גמרא
;?!
אָ
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר יָלְפִינַן מִמֹּשֶׁה ור״אוְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לָא יָלְפִינַן מִמֹּשֶׁה שָׁאנֵי מֹשֶׁה דְּרַב גּוּבְרֵיהּ וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְּדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְּדִבְרֵי זֶה אֶלָּא שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. (אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה) אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אֲבָל אאִם בָּא לוֹמַר בְּסוֹף כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מֵעֵין כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה אוֹמֵר. א״ראָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה באִם יֵשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹמֵר בְּבִרְכַּת חוֹלִים וְאִם צָרִיךְ לְפַרְנָסָה אוֹמֵר בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אֲבָל גאִם בָּא לוֹמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ אֲפִילּוּ כְּסֵדֶר יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמֵר.: מתני׳מַתְנִיתִין: וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם1 קָלֶנְדָּא וּסְטַרְנוּרָא וְקַרְטֵיסִים וְיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מַלְכֵיהֶם וְיוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דכׇּל מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה יֵשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה2 וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה אֵין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה3 האֲבָל יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ וְיוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִין וְגוֹי4 שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא קָלֶנְדָּא ח׳שְׁמוֹנָה יָמִים אַחַר תְּקוּפָה סְטַרְנוּרָא ח׳שְׁמוֹנָה יָמִים לִפְנֵי תְּקוּפָה וְסִימָנָךְ {תהלים קל״ט:ה׳} אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וְגוֹ׳. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ אָמַר אוֹי לִי שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם עָמַד וְיָשַׁב ח׳שְׁמוֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית [וּבִתְפִלָּה]. כֵּיוָן שֶׁרָאָה תְּקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ אָמַר מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת עֲשָׂאָן לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים הוּא קְבָעָם לְשֵׁם שָׁמַיִם וְהֵם קְבָעוּם לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה5. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם יוֹמֵי זוּטֵי חֲזָא יוֹמֵי אֲרִיכֵי אַכַּתִּי לָא חֲזָא אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם הָא חֲזָא לֵיהּ יוֹמֵי זוּטֵי וְיוֹמֵי אֲרִיכֵי [דְּהָוֵי] זוּטֵי כּוּלֵּי הַאי לָא חֲזָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן יוֹם שֶׁנִּבְרָא בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה אָמַר אוֹי לִי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְיַחְזוֹר עוֹלָם לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם הָיָה יוֹשֵׁב [בְּתַעֲנִית] וּבוֹכֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְחַוָּה בּוֹכָה כְּנֶגְדּוֹ כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא עָמַד וְהִקְרִיב שׁוֹר שֶׁקַּרְנָיו קוֹדְמִין לְפַרְסוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ס״ט:ל״ב} וְתִיטַב לַה׳ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִין מַפְרִיס. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה [לוֹ] בְּמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְתִיטַב לַה׳ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִין מַפְרִיס מַקְרִין תַּרְתֵּי מַשְׁמַע אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַקְרָן כְּתִיב. (אָמַר) רַב מַתְנָה רוֹמִי שֶׁעָשְׂתָה קָלֶנְדָּא וְכׇל הָעֲיָירוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ מִשְׁתַּעְבְּדוֹת לָהּ אוֹתָן עֲיָירוֹת אֲסוּרוֹת אוֹ מוּתָּרוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קָלֶנְדָּא אֲסוּרָה לַכֹּל הִיא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר ואֵין אֲסוּרָה אֶלָּא לְעוֹבְדֶיהָ בִּלְבָד. תָּנָא כְּוָותֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ רוֹמִי עָשְׂתָה קָלֶנְדָּא וְכׇל עֲיָירוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ מִשְׁתַּעְבְּדוֹת לָהּ הִיא עַצְמָהּ אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא לְעוֹבְדֶיהָ בִּלְבָד. סְטַרְנְלָיָא וּקְרָטֵסִים וְיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מַלְכֵיהֶם וְיוֹם שֶׁהוּמְלַךְ בּוֹ מֶלֶךְ לְפָנָיו אָסוּר אַחֲרָיו מוּתָּר וְגוֹי6 שֶׁעָשָׂה (בּוֹ) מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ. אָמַר רַב אָשֵׁי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא דְּקָתָנֵי יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ וְיוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא בּוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין אֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד וְאוֹתוֹ הָאִישׁ. בִּשְׁלָמָא אוֹתוֹ הַיּוֹם לְאַפּוֹקֵי לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אֶלָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ לְאַפּוֹקֵי מַאי לָאו לְאַפּוֹקֵי מְשֻׁעְבָּדָיו ש״משְׁמַע מִינַּהּ. תַּנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה7 בְּטָהֳרָה הֵן זכֵּיצַד גּוֹי8 שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ וְזִימֵּן כׇּל הַיְּהוּדִים שֶׁבְּעִירוֹ אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְשׁוֹתִין מִשֶּׁלָּהֶן וְשַׁמָּשׁ שֶׁלָּהֶן עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִילּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ל״ד:ט״ו} וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. וְאֵימָא עַד דְּאָכֵיל אָמַר רָבָא אִם כֵּן נֵימָא קְרָא וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ מַאי וְקָרָא לְךָ מִשְּׁעַת קְרִיאָה הִלְכָּךְמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
8 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
אילו הן אידיהן של גוים [עובדי עבודה זרה]1 כול׳ קלנדס שמנה ימים לאחר התקופה סטרנלייה שמנה ימים לפני התקופה – פירוש: סטרנלייה היא שמנה ימים קודם תקופת טבת בסוף תקופת תשרי הם שישב אדם הראשון בתענית כשראה שהימים הוקטנו מאד וקלנדס שמנה ימים אחר תקופת טבת בתחלת תקופת ניסן הם שעשה אדם הראשון משתה כשראה שגדלו הימים והושוו כבר ללילות. ופירוש תקופה – הוא קורא לשלשה חדשי התקופה. ואין לפרש תקופה נפילת התקופה שאם כן יבואו קלנדס וסטרנליה שניהם י״ו ימים רצופין ולעיל אמרן דח׳ ימים הוו רצופין ותו אמאי איצטריך למיתני תרויהו אין להן אלא חד אלא שמע מינה אינן רצופין.
גוי שעשה משתה לבנו כול׳ – ירושלמי גירדאי שאלון לר׳ אמי יום משתה גוים מהו וסבר משרי לון מן הדה מפני דרכי שלום אמר ליה ר׳ בא והא תני ר׳ חייה יום משתה גוים אסור אמר ר׳ אמי אילולי ר׳ בא היה לנו להתיר עבודה זרה שלהם ברוך שריחקנו מהם.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 התוספת בסוגריים המרובעים נתווספה על ידי הסופר בגיליון בכ״י ששון 557, ובמקביל לתוספות בע״ז ב׳:, ג׳., כ״ג.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×